פסק-דין בתיק ת"א 1788-08

כללי

1. בפני תביעה שעניינה נזקי גוף. התובעת, ילידת 25.11.1973, עותרת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקיה, מחמת תאונה מיום 11.2.2006, עת נפלה במדרגות הבית המשותף בו מתגוררים הוריה. התאונה התרחשה, לדבריה, מחמת ליקוי מבני במדרגות, ובנסיבות כדלקמן (ס' 6-3 לתצהירה):

"ביום 11.2.06 בשעות הערב, עם תום ביקורי בדירת הוריי, בקומה הרביעית, שברחוב חומה ומגדל 33 בחולון... יצאתי אל חדר המדרגות והתחלתי לרדת במדרגות. עם סיום ירידתי במדרגה השניה, שבין קומה ד' לקומה ג' בבנין, החלקתי לכל אורך מדרון המדרגות. כתוצאה מההחלקה, נחבלתי בגבי ונפגעתי קשות ברגל ימין ונגרם לי שבר. במועד התאונה, נערך בבנין שיפוץ לצורך התקנת מעלית בתוך פיר מעלית חדש. לצורך השיפוץ ובמסגרתו בוצעו שינויים בחדר המדרגות, ובין היתר, שונו מהלכי המדרגות בבנין ע"י הריסת קיימים ובניית חדשים. במועד התאונה, המדרגות היו מכוסות באבק מהשיפוץ שנערך בבנין, המדרגות לא היו רחבות דיו כדי לאפשר הליכה בטוחה, ולא הותקנו בסמוך אליהם כל מעקה או מתקן אחיזה כלשהו... במהלך הירידה במדרגות, בין המדרגה השניה לשלישית (בסיבוב) החלקתי בשל היות המדרגה צרה ונפלתי על גבי תוך שאני מחליקה לכל אורך גרם המדרגות... בנוסף גם לא היה מעקה בסיבוב ולא היו פסים למניעת החלקה". 

2. התביעה מופנית כנגד מר אברהם לוגסי - כקבלן מבצע; כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון - בטענה שהתרשלה בפיקוח על הבניה ובהוצאת תעודת גמר; וכנגד מר נועם בן-חורין - בכובעו כמפקח עליון. הוגשו הודעות צד ג' כנגד מר בן-חורין, הוועדה המקומית ועירית חולון; בהחלטה מיום 13.2.2012, צדדי ג' צורפו כנתבעים (ר' בפ' ע' 86). יוער כי מלכתחילה הוגשה התביעה גם כנגד דיירים בבית המשותף, אך תביעה זו נדחתה (ר' החלטה מיום 13.2.2012, פ' ע' 83).
3. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירה היא עצמה והוגשה חוות דעתו של המהנדס אופיר בתחום הבטיחות. מטעם מר לוגסי הצהיר הוא עצמו והוגשה חוות דעתו של האדריכל ושמאי המקרקעין מר חיים בן-ארי. מטעם הועדה המקומית הצהיר מר שמעון אמיר, מנהל מרכז מידע ושירות במנהל ההנדסה בעירית חולון (ר' בס' 2 לתצהירו). מטעם מר בן-חורין הצהיר הוא עצמו והוגשה חוות דעתו של המהנדס חיים קנאור. כמו כן העידו גב' ציונה שמאי, גב' שולה מגול, גב' שרה רוזן וגב' סוניה בן ידידיה (דיירות בבנין). המצהירים ומומחי הבטיחות נחקרו בפני. בתחום הרפואי -- מטעם התובעת הוגשה חוות דעתה של ד"ר סוזנה הורוביץ, שהעריכה כי היא סובלת מנכות בשיעור 10% בגין הגבלה ניכרת בתנועות הקרסול, וכן 10% בגין צלקת מכערת ורגישה. ד"ר קובי לידור מטעם הנתבעים הסכים כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 10% בגין השבר בקרסול הימני. המומחים הרפואיים לא זומנו להחקר.
4. המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת האחריות וכן על שאלת הנזק. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בטענות הצדדים כסדרן.

שאלת החבות

5. התובעת הוכיחה במידה מספקת במשפט אזרחי, כי החליקה במורד מדרגות הבית המשותף הנ"ל, וכי סיבת הנפילה נעוצה בכשל מבני במדרגות. אמנם, התובעת לא העידה את הוריה שנכחו במקום (ר' עדותה בפ' ע' 46 ש' 20-15). ואולם גב' בן ידידיה, דיירת בבנין, ראתה את התובעת במקום הנפילה, בסמוך לאחר שנפלה. לדבריה: "היא צרחה, הצרחות שלה הוציאו אותנו, היא נפלה ונפגעה ברגל, היא החזיקה את הרגל ובכתה שכואבת לה הרגל..." (עדותה בפ' ע' 71 ש' 13-12). עדות זו תומכת בטענת התובעת, כי אמנם התדרדרה במורד המדרגות (בס' 3 לתצהירה).
6. תשובות התובעת בחקירתה עלו בקנה אחד עם התיאור המופיע בסעיף 3 לתצהיר העדות הראשית. לדבריה, בעת שהסתובבה לרדת, החמיצה את מדרגת הפודסט שבין שני מהלכי המדרגות (ר' סימון מסלול ירידתה על גבי התמונה ת/1 ועדותה בפ' ע' 53 ש' 3-2). לדבריה: "לא ראיתי שהפודסט הוא לא באותו גובה. חשבתי שיש המשך, אז באתי להחזיק במעקה והחלקתי" (עדותה בפ' ע' 52 ש' 26-25). ועוד: "... יש סיבוב של 3 מדרגות וירידה, ירדתי ניסיתי לאחוז איפה שהוא בידית אחיזה ובדיוק בסיבוב מעדתי... ניסיתי לאחוז במעקה שיורד לכיוון למטה במדרגות. בחלק הארוך של המדרגות יש מעקה" (פ' ע' 47 ש' 19-16).
7. התובעת ציינה כי בירידתה במדרגות לא ניסתה לקצר ולא לדרוך על הפודסט, אלא שהחמיצה אותו. לדבריה: "חשבתי שיש המשך של המדרגה" (עדותה בפ' ע' 52 ש' 31-30). ואמנם, התמונות שבת/1 מלמדות בבירור, כי המדרגות סבלו מכשל מבני: בין מהלך המדרגות העליון למהלך המדרגות התחתון נפער עומק משמעותי, שאינו נתמך במדרגת ביניים. אמנם, בין שני מהלכי המדרגות קיימת מדרגת פודסט; ואולם הפודסט מוקם במרחק מהסיבוב. לכן, פלונית היורדת במדרגות צפויה "ליפול" בסיבוב, לעומק של שתי מדרגות ברציפות. וראו בהקשר זה גם את התמונה בת/4, שם רואים את הנפילה הישירה ממדרגה 3 (הגבוהה) למדרגה 5 (הנמוכה); מדרגת הפודסט (היא מדרגה 4) אינה יכולה למנוע את עומק הנפילה, מחמת ריחוקה מהסיבוב.
8. מדובר בבית משותף בן 4 קומות שניבנה לפני כ- 40 שנה  (ר' ס' 1.2 לחוות דעתו של המהנדס אופיר וס' 1.2 לחוות דעתו של האדריכל בן-ארי). בשנת 2005 נערך שיפוץ בחדר המדרגות, שנבע מהצורך בהוספת מעלית. לצורך כך נהרסו מהלכי המדרגות שבין הקומות, ובמקומם נבנו מהלכי מדרגות חדשים, הוקם פיר אנכי והותקנה בו מעלית נוסעים (ר' ס' 1.2 לחוות דעתו של האדריכל בן-ארי). היתר הבניה הרלבנטי ניתן ביום 4.1.2005 (נ/2). המדרגות שבין קומה ג' ל-ד' (היכן שנפלה התובעת) - נבנו מ- 13 מדרגות במהלך התחתון ו- 3 מדרגות במהלך העליון (ס' 1.3 לחוות דעתו של האדריכל בן-ארי). בין המהלך העליון לתחתון קיימת, כאמור, מדרגת פודסט (ר' עדות התובעת בפ' ע' 52 ש' 14-13 וכן התמונות בת/1 ובת/4). אך הפודסט מרוחק מן הסיבוב במדרגות, ואינו מונע את נפילת הגובה שבין המדרגה שמעליו למדרגה שמתחתיו. ואמנם, המומחים הסכימו פה אחד כי המדרגות כפי שהותקנו אינן תקינות (ר' עדותו של האדריכל בן-ארי פ' ע' 96 ש' 15-14; ס' 5.1 ו-5.2 לחוות דעתו של המהנדס אופיר; עדותו של המהנדס מר קנאור בפ' ע' 100 ש' 17-16).
9. המהנדס אופיר התייחס בחוות דעתו לליקויים שנפלו במעבר מהמדרגה השלישית למדרגה החמישית, היכן שהתובעת נפלה (ר' תמונה ת/4 ומספור המדרגות, עליה הסתמך בחוות דעתו). לענין רום המדרגות ציין, כי הפרש הגובה בין המדרגה השלישית למדרגה החמישית "הוא 35 ס"מ!! - גובה זה גדול מכל רום מותר ע"פ התקנות והינו מכשול מהותי ומהווה סיכון ליורד במדרגות!" (ס' 3.7.1.3 לחוות דעתו). בענין שלח המדרגות מצא כי שלח המדרגה החמישית במקום שבו חודרת אליה המדרגה השלישית הוא 14 ס"מ, מידה פחותה בהרבה מהמינימום הנדרש ע"פ התקנות (ס' 3.7.2.3 לחוות דעתו). המהנדס אופיר הסביר כי "שלח שרוחבו 14 ס"מ איננו מאפשר הנחת הרגל בצורה בטוחה ונוחה ע"ג המדרגה הנדונה ולפיכך הוא מהווה מכשול וסיכון ליציבותו של המשתמש במדרגות. הדבר נכון גם לשלח שרחבו קטן מ- 25 ס"מ כנדרש בתקנות" (בס' 3.7.2.4 לחוות דעתו).
10. המהנדס אופיר בדק גם את יחס רום-שלח המדרגות וקבע כי במדרגה החמישית בקטע הצר שלה, מול רום המדרגה השלישית הפולשת אליה, מתקיים יחס של 84 ס"מ; יחס זה גדול בהרבה מדרישת הנוסחה שעל פי התקנות (ס' 3.7.3.4 לחוות דעתו). המהנדס אופיר ציין: "הדרישות לרום ושלח קבועים באותו מהלך, ולקיום היחס ע"פ הנוסחה חשובים ביותר לביטחונו של המשתמש שכן מטרת התקנות לדאוג לקיום מהלכי מדרגות שקצב הירידה בהן יישמר קבוע..., תהיינה בטוחות למדרך, ולא תלולות מידי" (ס' 3.7.3.6 לחוות דעתו). בנוסף, המהנדס אופיר מצא ליקויים במידות רוחב המדרגות ובמידות רוחב משטח הביניים (ר' ס' 3.7.4 ו- 3.7.5 לחוות דעתו).
11. המהנדס קנאור הסכים עם קביעותיו של המהנדס אופיר לענין הליקויים הקיימים במעבר מהמדרגה השלישית למדרגה החמישית, היכן שנפלה התובעת (ר' ס' ד' לחוות דעתו). גם האדריכל בן-ארי הסכים עם קביעותיו של המהנדס אופיר בחוות דעתו לענין הפגמים במידות המדרגות וברוחבן (ר' ס' 2.2 לחוות דעתו ועדותו בפ' ע' 96 ש' 13-10). האדריכל בן-חורין הסכים כי המעבר בין שני מהלכי המדרגות הוא בעייתי (עדותו בפ' ע' 97 ש' 15-14).
12. גם בתחום המעקה נפל ליקוי. אין חולק כי בשלוש המדרגות של המהלך הקצר, בירידה מקומה רביעית לשלישית, לא הותקן כל מעקה בצד הימני. קיים מעקה רק לאורך מהלך המדרגות הארוך (ר' עדותו של המהנדס אופיר בפ' ע' 90 ש' 10-3; עדותה של הגב' בן ידידיה בפ' ע' 71 ש' 10-8). המהנדס אופיר ציין: "במהלך הראשון הנדון (הקצר), 3 מדרגות אשר אחת לפחות מהן מסוכנת ביותר, שכן פני שלחה מצויים 35 ס"מ מעל המדרגה החמישית, ולמרות זאת לא טרחו המתכננים והמבצע להתקין במקום מעקה או מאחז יד לפחות, שיאפשר למשתמש להיאחז בו בעת מצוקה". ובהמשך: "מצב זה של העדר מעקה כלשהו לאורך המהלך הקצר והעדר מאחז או מסעד הנמשך מעבר למדרגה הרביעית במעקה לאורך המהלך הארוך יצר מצב שבו ובעת מצוקה, לא יכול המשתמש להיאחז במשהו ע"מ למנוע פגיעה עקב נפילה - בדיוק כפי שהדבר קרה לתובעת עובר לרגע התאונה" (ס' 3.7.6.2 וס' 3.7.6.5 לחוות דעתו של המהנדס אופיר). המהנדס קנאור הסביר כי "הגברת שנפלה ... נפלה בצד אחד במקום מסוים שלצד המדרגות לא היה מאחז יד או מעקה, ועקב כך שלא היה מעקה, היא נטתה הצידה ונפלה שתים או שלוש מדרגות לצד ועקב כך היא התגלגלה ונפלה עד למטה" (עדותו בפ' ע' 100 ש' 26-24). גם האדריכל בן-ארי הסכים שקיים פגם במעקה (בס' 2.2 לחוות דעתו ופ' ע' 96 ש' 12-10).
13. מן התשתית הראייתית עולה כי המדרגות סבלו מליקויים נוספים: בבדיקת מכון התקנים נמצא שמקדם ההחלקה בשטח המדרגות שבין קומות ג' ו-ד' היה גדול מהנדרש בתקן הישראלי ת"י 2279 (ר' ס' 1.5 לחוו"ד אדריכל בן-ארי וס' 3.7.7.1 לחוו"ד מהנדס אופיר). המהנדס בן-ארי והאדריכל קנאור הסכימו עם קביעת המהנדס אופיר, כי קיים פגם בעמידות המדרגות כנגד החלקה (ר' ס' 2.2 לחוות דעתו של המהנדס בן-ארי וס' ד' לחוות דעתו של האדריכל קנאור). זאת ועוד: המהנדס אופיר ציין כי שלחי המדרגות אינם זהים (רוחבה של המדרגה השניה הוא 25 ס"מ בעוד שלח המדרגה השלישית הוא 24 ס"מ; שלח המדרגה החמישית הוא 24 ס"מ ושלח המדרגה השביעית הוא 23 ס"מ). זהו ליקוי העומד בניגוד לדרישות התקנות לאחידות במידות השלחים (ר' ס' 3.7.2.5 לחוות דעתו). ועוד: במדרגה השניה מתקיים יחס רום שלח של 59 ס"מ - קטן מדרישת התקנות. גם בהמשך במהלך המדרגות הארוך; מדרגה שביעית ואילך, מתקיים יחס של 59 ס"מ שגם הוא קטן מהמינימום הנדרש (ר' ס' 3.7.3.3 וס' 3.7.3.5 לחוות דעתו של המהנדס אופיר). חוות דעתו של המהנדס אופיר לא נסתרה בנקודות אלה.
14. סיכומם של דברים: עדות התובעת אודות אופן נפילתה היתה עקבית וציורית, והותירה רושם אמין. הליקויים שנמצאו במבנה המדרגות, כמפורט לעיל, מעידים על סיכון בטיחותי ממשי, ומחזקים את עדות התובעת בענין סיבת התאונה. כאמור, הליקוי העיקרי נעוץ ב"נפילה" הישירה בסיבוב שבין מדרגה 3 למדרגה 5, בעומק של 35 ס"מ.

חלוקת האחריות

15. אני מורה על חלוקת אחריות בין הצדדים כדלקמן: נתבע 1 (המהנדס לוגסי) - 30%; נתבעת 2 (הוועדה המקומית) - 20%; נתבע 3 (האדריכל בן-חורין) - 30%. התובעת תישא באשם תורם בשיעור 20%. להלן אנמק.